בחודשי האביב והקיץ, מתרבים התיקנים (ג'וקים) בסביבת האדם ובמעונו, שם הם מוצאים מיקרו-אקלים נוח ומזון לקיומם. מוצאם של התיקנים מאזורים טרופיים וסובטרופיים באפריקה, משם הם נדדו לאמריקה באוניות, כבר במאה השבע עשרה, ומארה"ב הם התפשטו לכל היבשות והארצות.
התיקן האמריקאי (Periplaneta Americana ), שייך למערכת פרוקי הרגליים, למחלקת החרקים, למשפחת התיקנים, ולסוג תיקן, המונה 47 מינים בעולם.
הוא חי בדרך כלל בחוץ, בגינות ובשדות, אך הוא מסוגל לחדור לבתים מתחת לדלתות הכניסה, דרך סדקים, או דרך מערכת הביוב. בביקוריו במטבחים, במסעדות, במאפיות, ובמפעלי מזון, הוא אוכל מכל הבא ליד, ומשאיר גללים הדומים בגודלם לאלה של עכברים. לעתים מתגלים מאות תיקנים מרוכזים בתוך הביוב או על חומר אורגני בשדה.
על פי מאובנים שהתגלו באזורים שונים בעולם, התיקנים חיו כבר לפני 300 מיליון שנה, הרבה לפני הופעת הדינוזאורים. נוכחותם בקרבת האדם עלולה לסכנו, כי הם נושאים לפחות 22 מיני בקטריות פתוגניות, וירוסים, פטריות ותולעים.
התיקן האמריקאי הוא השני בגודלו, אחר התיקן האירופי - גרמני, וחי כשלוש שנים. גופו מחולק לשלושה חלקים, ראש, חזה ובטן: בראש יש זוג עיניים מורכבות הרואות היטב בחושך, זוג מחושים ארוך, וכנפי תעופה צמודות לחזה. גודלו כארבעה ס"מ (הזכר גדול במקצת מהנקבה), צבעו חום, ולו שש רגליים להליכה ושערות לתחושה. התיקנים מסתתרים במשך שעות היום, ויוצאים לפעילות בחשכה. לאחר הזדווגות הנקבה עם הזכר, היא מטילה 16 ביצים בתוך תיק קשיח (מכאן השם תיקן) בצבע חום, שאורכו כשמונה מ"מ. התיק צמוד לקצה בטנה, והיא מדביקה אותו למזון, המשמש אחר כך להזנת הנימפות הבוקעות מהביצים. היא בונה תיק מלא ביצים אחת לחודש, לאורך חודשי האביב והקיץ. הביצים בוקעות כעבור שבוע ימים, ומהן יוצאות נימפות, הגדלות ומתנשלת כעשר פעמים, עד לשלב הבוגר המצויד בכנפיים. נקבה אחת מביאה לעולם במשך חייה, כ 150 צאצאים.
יש חרקים בעלי גלגול מלא (כמו אצל פרפרים ויתושים), שבו יש ביצה, זחל, גולם ובוגר, ויש חרקים בעלי גלגול חסר (כמו אצל חגבים וחיפושיות), שבו יש ביצה ונימפה, הגדלה לשלב בוגר. במלחמה ביולוגית בתיקנים, הוכנסה לארה"ב צרעה, המטילה את ביציה בתוך תיק הביצים של התיקן ומונעת את התפתחותן, ועדיין משתמשים בריסוסים להרחקתם. רצוי לכסות את כל סוגי המזון במטבח, בשעות הלילה, כדי לא למשוך אליו תיקנים, שעלולים לזהמו.