הנחשים מתעוררים באביב \ אהוד קלפון
הנחשים שייכים למחלקת הזוחלים שמהם התפצלו העופות
והיונקים במהלך האבולוציה. החוקרים טוענים שהנחשים הארסיים קדמו לנחשים הלא ארסיים
כי בגוף כולם יש מנגנון המנטרל את הארס. לנחשים הלא ארסיים נשאר עדיין המנגנון הזה
בגופם למרות שבלוטות הארס שלהם התנוונו, וגם הם עמידים בפני הכשה של נחשים ארסיים.
במאובנים מלפני 150 מליון שנה, נמצאו רק נחשים בעלי שיני ארס. מבין היונקים רק
לקיפוד ולנמייה יש מנגנון המנטרל את הרעל בגופם והם מצליחים לטרוף נחשים ארסיים
מבלי להיפגע. לנחשים יש חיפוי של קשקשים העשויים מחומר קרני שאותו הם משילים מספר
פעמים בימי חייהם. חוליות הגב הרבות והשרירים החזקים מאפשרים לנחש להתפתל ולנוע
קדימה. לנחשים יש אוזן פנימית בלבד
ולכן הם אינם מסוגלים לשמוע את הויברציות הקוליות המגיעות דרך האוויר אלא מרגישים
את הזעזועים המגיעים דרך הקרקע. גם הראיה שלהם אינם מפותחת אולם היא טובה יתר
מהשמיעה. יש להם איבר מיוחד לקליטת חום הנפלטת מגופם של היונקים. חוש הריח שלהם
מפותח ונמצא בתקרת הפה (איבר יעקובסון) הקולט את הריחות
המועברים דרך הלשון שהנחש מוציא מהפה. בין הבטן לתחילת הזנב יש פתח ביב המשמש
להפרשת צואה ושתן ומשמש גם כפתח מין. הזוחלים וביניהם הנחשים הם פויקילותרמיים,
כלומר הטמפרטורה של גופם משתנה בהתאם לטמפרטורה של הסביבה. הרבייה של הנחשים נעשית
באביב או בקיץ, כשהנקבה משחררת פרומונים המושכים את הזכרים. לאחר ההפריה הנקבה
מטילה ביצים, ולאחר כמה שבועות בוקעים נחשים קטנים. רוב הנחשים מטילים ביצים
ומיעוטם משריצים וולדות חיים. במקרה זה, הנקבה שומרת את הביצים בתוך גופה עד
לבקיעתן, ואז יוצאים נחשים קטנים חיים דרך פתח הביב. כל הנחשים הם קרניבורים כלומר אוכלי מזון מן החי כגון, מכרסמים, עופות,
לטאות ועוד. הנחשים הענקיים החונקים כמו אנקונדה,
מסוגלים לטרוף בעלי חיים גדולים כמו איילה צעירה או חזיר בר צעיר. הם מעכלים את
הטרף לאט ולכן הם מסתפקים באוכל פעם בחודש ויש גם כאלה שאוכלים רק פעם בחצי שנה.
לנחשים אין שיניים המאפשרות להם ללעוס את המזון מן החי אלא בולעים אותו בשלמותו
והוא מתעכל לאט בקיבה. יש נחשים שבולעים ביצים ולאחר מכן משתמשים בלחץ השרירים
והחוליות כדי לשבור אותן בתוך הקיבה ופולטים את הקליפה המעוכה דרך הפה החוצה. כדי
לבלוע טרף גדול יש לנחשים אפשרות להרחיב את הלסתות, ובפרט את התחתונה. הפה מתרחב
מאוד והשרירים החזקים מכווצים את הטרף ודוחפים אתו פנימה לקיבה שם הוא מתעכל במשך
הרבה זמן. יש נחשים שממיתים את הטרף על ידי הכשה והזרקת ארס לגופם ואחרים (לא
ארסיים) חונקים את הטרף בעזרת שרירי גופם. ידועים בכל ארצות תבל, קרוב ל 2300 מיני
נחשים שמתוכם 400 הם נחשים ארסיים. הכשתם נעשית באמצעות נשיכה (הכשה) בשיני הארס
המזריקות את הרעל לגוף הטרף. הארס מיוצר בבלוטות שבראש וכאשר מופעל עליהן לחץ,
מוזרם הארס דרך שתי שיניים חלולות המזריקות אותו לבעל החיים שהוכש. הארס יכול לפגוע
במערכת הדם, ברקמות, או במערכת העצבים של הקורבן ולהמית אותו. יש נחש קוברה המתגונן
על ידי זה שהוא יורק ארס למרחק של מטר וגורם לעיוורון של בעל החיים שהתקרב אליו.
אפשר למצוא נחשים בכל היבשות חוץ מיבשת אנטארקטיקה, ורובם חיים בעיקר באזורים החמים
של כדור הארץ. הנחשים החיים בארצות הקרות, נכנסים לתרדמת חורף ארוכה (היברנציה). רוב הנחשים בעולם חיים ביבשה אולם יש כאלה שחיים
במים מלוחים באוקיינוסים, במים מתוקים בנהרות ובאגמים וגם בתוך ביצות. בארץ מוכרים
שלושים ושמונה נחשים שמתוכם יש שמונה נחשים ארסיים כגון: צפע ארץ ישראלי, צפע
החרמון, פתן שחור, שרף עין גדי, עכן גדול, עכן קטן, שפיפון הנגב ואפעה
מגוון.
657