"ונתתי מטר ארצכם בעיתו יורה ומלקוש" (דברים י"א , י"ד). היורה שבא בעיתו, מרווה את האדמה היבשה, ומאפשר את נביטת זרעי הבר, ואת זרעי התבואה בשדות. מועד בואו של היורה, חשוב לשדות התבואה, שאם יקדים ותהיה עצירת גשם ארוכה יבלו הנבטים, ואם יאחר, היבולים יהיו קטנים. חכמים אמרו, שגשם היורד בתשרי, לא יחשב ליורה, כי אינו מביא לשינויים בעקבותיו, וגשם היורד בחשוון יחשב ליורה כי הוא מביא לשינויים בשדות. גם היום החקלאים מצפים לרדת היורה בעיתו, שינביט את זרעי התבואה, בלי עצירת גשמים ארוכה. אין "יורה" בארצות ממוזגות שבהן יורדים גשמים בקיץ, או בארצות טרופיות שהן יורדים גשמים בכל ימות השנה. הוא אופייני לאקלים סובטרופי, ים תיכוני, כמו שלנו, שבו יש עונת גשמים קצרה (בחורף) ועונת יובש ארוכה (בקיץ).     

בין ראש השנה תש"ע (09 . 9 . 20 ) לבין יום שוויון סתווי, שחל ב 22 בספטמבר (שבו יש שוויון בין שעות האור לשעות החושך), ירד גשם משמעותי ראשון בצפון הארץ הנחשב ליורה. בצפון הגולן ירדו 70  מ"מ, בגליל העליון  50  מ"מ, בעמק החולה 40  מ"מ, בעכו  35  מ"מ, בעמק זבולון 30  מ"מ, ובנופית ירדו 25  מ"מ. זוהי תופעה יוצאת דופן, שבה יורד היורה בעוצמה כזו בתשרי. חזאים טוענים, שכיס אוויר קר שהגיע מאירופה, חלף מעלינו בגובה האטמוספרה, ויצר ענני גשם וסערות ברקים לפרקי זמן קצרים.

מערכת גשמים זו, הייתה בעלת אופי מקומי, כי במרחקים קצרים היה הבדל גדול בכמות הגשמים. ריח האדמה הלחה, שעלה בעקבות המטר הראשון, מילא את האוויר, כמו לאחר היורה של כל שנה. כמות זו של מים שנספגה באדמה, אפשרה נביטת חלק מזרעי הבר, אך אם תהיה עצירת גשמים בשבועיים הבאים, הנבטים יבלו, ותשוב הצחיחות.

למשל, סתוונית היורה לא תפרח בעקבות היורה המוקדם של תשרי, כי ניצן הפקעת יהיה מוכן להוציא את שורשיו, פרחיו ועליו, רק לאחר רדת היורה בסוף אוקטובר (חשוון). קצב התפתחותו, קשור יותר לשינויים בכמות האור היומית, מאשר לרטיבות סביבו. אם נשקה פקעת סתוונית בקיץ, ניצנה הזעיר לא יהיה מוכן להוציא צמח, הנמצא עדיין בהתהוותו. הסתיו מורגש בשינויים הרבים הנראים בסביבה, ובמזג האוויר. יום שמש חמים בא אחרי יום קריר, הלילות טלולים והימים יבשים, הבריזה הקצית פוסקת, והרוחות מנשבות מכיוונים שונים. נמלים במעוף כלולות באוויר וציפורים נודדות למרחקים, השבלולים מתעוררים, והנחשים נרדמים. צמחי נחלים בשיא רעננותם, ושלדי צמחים חד שנתיים בסוף דרכם. פרחים צצים לאחר היורה, ושלכת ממתינה לחורף טבת.