בלוח העברי, חוגגים את ראש השנה בחודש השביעי: "ובחודש השביעי באחד לחודש מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם" (במדבר כ"ט, א-ו). תשרי, היא מילה בבלית שפרושה התחלה, ובארמית פרושה למחול, כמנהג החג, שבו מוחלים על עוונות. מאחד בתשרי, שהוא היום הראשון של ראש השנה, עד ליום הכיפורים, יש עשרה ימים שבהם ניתנת ארכה לחשבון נפש ולתשובה ("עשרת ימי תשובה", הנקראים גם "בין כסה לעשור"). חודש תשרי נקרא "ירח איתנים" (מלכים א', ח', ב'), כי הוא מציין את איתני הטבע העומדים להתעורר ולהתעצם בסתיו ובחורף. בתשרי (ב22 בספטמבר), בשוויון סתווי, מתאזנים היום והלילה, מכאן מזל "מאזניים". בחודש זה, יש יותר חגים ומועדים מכל חודש עברי אחר: ראש השנה, צום גדליה, עשרת ימי תשובה, שבת שובה (שהיא "שבת תשובה" שבין ראש השנה ויום כיפור), יום הכיפורים, חג הסוכות, שמחת תורה ושמיני עצרת. בראש השנה, נוהגים לומר תפילת תשליך, "ותשליך במצולות ים את כל חטאותיהם" (ספר מיכה, פרק ז'- פסוק י"ט). פסוק זה ופסוקים נוספים, מספר תהילים, נאמרים ביום א' של ראש השנה, לפני השקיעה על חוף הים, בגדות נחלים, או ליד באר. בזמן התפילה, משליכים אבן קטנה למים, על מנת שתשקע למצולות, עם כל העוונות. מנהג "תשליך", לא מוזכר בתלמוד, אלא הוזכר לראשונה במאה החמש עשרה והשש עשרה במרכז אירופה, והתפשט לכול קהילות ישראל. יש נוהגים לצאת אל הטבע כדי להתפעם מנופי הבריאה ולתחבר עימם בראש השנה, שהוא יום בריאת העולם על פי מסורת ישראל. חצבים מקבלים את פני החג בפרחים לבנים, הפתוחים לסרוגים בדורים מלמטה למעלה, רק ליום אחד. קרני האור רכות לעיניים, בגלל זווית נטייתן, האוויר קריר וצלול בערבים, והשקיעות גדולות וצבעוניות מעבר לאופק מערב. בשמים חולפות ציפורים בנדידתן, ושומעים ציוצים שאינם נשמעים בקיץ. קול התור נדם, כי כבר נדד דרומה, ובאביב ישוב בחזרה. קולה המונוטוני של הצוצלת ממשיך להדהד במרחבים, בכל עונות השנה. הצללים מתארכים גם בצהרי היום, כי השמש נמוכה מעל לקו רקיע. ימי החמסין, מכריזים על קץ הקיץ וראשית הסתיו, יום חם מתחלף ביום קריר, יום בהיר ביום מעונן, ויום לח ביום יבש. עונת הסתיו באה עם תהפוכותיה, ושנה חדשה עם צפונותיה. האם תביא גשמי ברכה בעקבותיה, או ימים שחונים, ללא מטר, בכנפיה. "משיב הרוח ומוריד הגשם", היא ברכת הסתיו והחורף, המחליפה את ברכת "מוריד הטל" של הקיץ. חג האסיף בא, עם תקווה לעבי מטר, שיביאו עימם שפע בר, לשנה החדשה.