האדם ביית בעלי חיים, נוחים יחסית לביות, שהתרבו מהר לתועלתו. הוא ניצל את כוחם הפיזי הרב לעבודות חקלאיות, לטחינת קמח באבני רחיים, לשאיבת מים מהבאר, לרכיבה עליהם במסעותיו הארוכים, לריצה מהירה ועוד. חלקם שמרו על מערתו וביתו, ועל עדרי הבקר והצאן, ברעייתם במרחבים הפתוחים, וחלקם שמשו לו מזון, כגון אוכלי העשב והעופות. בעלי חיים שבויתו על ידי האדם, הוחזקו בקרבת ביתו ובסביבתו הקרובה, והוא עשה בהם הכלאות מכוונות שמהן הוא הפיק תועלת לקיומו ושרידותו.

האדם החל לביית בעלי חיים, בסוף עידן הקרח האחרון, שהסתיים לפני 15 עד 16 אלף שנה. מאותה תקופה, הלכו ונפתחו לפניו מרחבים פתוחים, שהיו מכוסים קרח לפני כן, וכן עמקים פוריים, שהפכו לאדמות חקלאיות, ולשדות מרעה. שבטים שונים, החלו לעבור בהדרגה, מחיי נוודות, צייד, וליקוט צמחים, להתיישבות קבע בכפרים, ולעיבוד האדמה שנתנה להם את יבולה.

לפני עשרת אלפי שנה, בויתו הכבש והעז במזרח התיכון, החזיר וטוואי המשי בסין. לפני 4000 שנה בויתה הפרה באפריקה, הסוס במרחבי רוסיה ואוקראינה, דבורת הדבש בדרום אסיה, התרנגול בדרום מזרח אסיה, ועוד רבים אחרים.

באשר לכלב שהיה הראשון שבוית, פורסם מאמר בתאריך 09. 9. 2 , על ידי חוקרים סינים ושבדים, בכתב העת המדעי "Molecular Biology and Evolution  "  שבו הם מציינים, שהכלב בוית לראשונה על ידי האדם, לפני 16 אלף שנה, באזור שמדרום לנהר ינגצה בסין.

הביות נעשה באזור זה, עוד לפני שהאדם עבר מחיי נוודות וצייד, לחיי קבע. בני האדם הצליחו לביית כלבים, מכמה מינים של זאבים. הכלב (Canis familiaris  ) בוית מזאב (Canis lupus ), הוחזק קרוב לבית, ונעשו בו הכלאות מכוונות ששרתו את האדם.

סדרת הטורפים כוללת את משפחת הכלביים (Canidae ), שבה כלולים הכלב, התן הזאב והשועל, את משפחת החתוליים שבה כלולים חתול הבית, נמר, אריה ועוד, ואת משפחת הצבועיים הכוללת את הצבועים.  

שלדים מאובנים של כלבים, נמצאו בארצות שונות בעולם: בגרמניה נמצא שלד  של כלב מלפני 14,000 שנה, בצפון עמק החולה, נמצאו שלדים של כלבים מלפני 12,000 שנה, בצפון אמריקה נמצא שלד של  כלב מלפני 11 אלף שנים, ובעוד אזורים ברחבי העולם.