חנוכה הוא חג האורים שחל בכ"ה בחודש כסלו (בדצמבר). שמו של חודש כסלו כנראה מרמז על שמו של הצייד האגדי אוריון, המחזיק בידו קשת ונראה היטב בין כוכבי השמים בחורף. כדי לזהותם, מביטים ישר מעל הראש לשמים, רואים שלושה כוכבים זוהרים בשורה, שכיוונם צפון - דרום (כמעט), והם מהווים את ה"חגורה של אוריון". היום הקצר ביותר בשנה הוא ה 21 בדצמבר ( 10 שעות אור) ומכאן ואילך, הולך ומתרבה האור על חשבון החושך עד שהוא מתאזן ב 22 במרץ (12 שעות אור), והולך ומתארך עד ל 21 ביוני, שהוא היום הארוך ביותר בשנה, עם 14 שעות אור. בתלמוד יש מחלוקת בין הלל ושמאי על אופן הדלקת נרות חנוכה (אז פתיל בשמן). שמאי אומר: "יום ראשון מדליק שמונה, מכאן ואילך פוחת והולך". הלל אומר: "יום ראשון מדליק אחד, מכאן ואילך מוסיף והולך" ( תלמוד בבלי, שבת, כ" ע"ב). אנו נוהגים לפי בית הלל, וזה מתאים לאור ההולך וגובר מחנוכה ואילך. ימי החנוכה חלים בסוף חודש כסלו ובראשית טבת, שבהם אור הירח עמום, עד שנעלם, ומופיע שוב בסהר דק של ראש חודש.  

הצמחים הפורחים בזמן זה, הם בעיקר גיאופיטים בעלי בצל או פקעת, המתחילים להוציא פרחים או עלים רק לאחר גשמי היורה, ומבשרים את בוא החורף. סתוונית היורה מוציאה פרחים, בעזרת המזון שנאגר בפקעת החד שנתית של השנה שעברה. הפקעת שבעומק הקרקע, מתרוקנת בכל עונה מחומרי התשמורת שבה (לעשיית פרחים ועלים), ונוצרת פקעת חדשה. בסתיו של השנה הבאה, הפקעת המלאה ששרדה את הקיץ באדמה, תוציא שורשים, עלים ופרחים, עד שתתרוקן ותפנה את מקומה לצמיחתה של פקעת חדשה. בפרח יש שישה עלי כותרת, שישה אבקנים ושלושה עמודי עלי. זמזומית סגולה, היא צמח נמוך, בעל בצל רב שנתי, שממנו יוצאות תפרחות אחדות. השם בא מהזמזום שהפרחים משמיעים, כאשר מניעים אותם קרוב לאוזן.

בניגוד לפרחים הקודמים השייכים למשפחת השושניים, הכרכום החורפי שייך למשפחת האירוסיים. הוא חד פסיגי כמו בני משפחתו, בעל פקעת חד שנתית, ועלים סרגליים בעלי עורקים מקבילים. לפרח יש שישה עלי כותרת לבנים ושלושה אבקנים, היוצרים אבקה צהובה המשמשת כתבלין. לחלמונית הגדולה (נרקיסיים), יש בצל רב שנתי בעומק האדמה, ופריחתה הצהובה (בצבע החלמון) נמשכת מסוף אוקטובר עד דצמבר. הפרחים נראים בריכוזים בולטים, אולם כל פרח מופיע בודד על האדמה. הבצל מוציא פרח אחד או שניים, הנשארים פתוחים כשבוע ימים. חלקו הרחב של הפרח נמצא מעל פני הקרקע, וחלקו התחתון נמצא בתוך האדמה. הוא בעל עטיף פשוט, כלומר יש לו עלי כותרת ללא עלי גביע. בולטים בו שישה עלי כותרת צהובים ושישה אבקנים, מסודרים סביב עמוד עלי אחד, בעל שחלה תחתית. הפרח נפתח באור יום, מפיץ ריח המושך זבובים וחרקים גדולים, שמאביקים אותו, ונסגר לפנות ערב והלילה. עם רדת גשמי החורף, הפרחים נסגרים בהדרגה בחודש דצמבר ונובלים. רק  אז יוצאים מהבצל עלים סרגליים ירוקים, היוצרים מזון אורגני (בתהליך הפוטוסינתזה), הנאגר בגלדי הבצל שיצמיחו פרחים בשנה הבאה.