יש אנשים הסובלים מאלרגיות, בעונות הפריחה העיקריות ואחרים סובלים לאורך כל השנה גם מפריחה של צמחים לא בולטים. אלרגיה היא תגובה של המערכת החיסונית לחומרים החודרים לגוף, או באים במגע עם הגוף וגורמים לתופעות לוואי שונות. אלרגנים הם חומרים חיצוניים הבאים במגע עם הגוף ומעוררים אלרגיות. תפקיד המערכת החיסונית, הוא להגן על הגוף מפולשים מסוכנים, אולם קורה שחודר חומר לא מזיק לגוף ובכל זאת מופעלת בטעות המערכת החיסונית נגדו. דבר זה גורם לתופעות לוואי, לעתים מתונות ולעתים קשות.

האלרגנים הידועים מבין הצמחים (מאלה המייצרים כמות גדולה של אבקת פרחים), הם: ברוש, ערער, זית, איקליפטוס, אורן, תמר (זכר), אגוז פקאן, אלונים ואלות, אילנתה, שיטה, אשל, לענה, כתלית יהודה, סרפד הכדורים, דשא , דגניים למיניהם ועוד.

בתוך הבית, מעוררי האלרגיות יכולים להיות קרדית האבק, עבשים, חיות בית, ציפורים ולעתים גם מכרסמים. יש אנשים אלרגיים לעקיצות דבורים ועכבישים ואחרים אלרגיים לסוגי מזון, לתרופות וכדומה. תופעות האלרגיה הנפוצות אצל בני אדם הן: קדחת השחת, קצרת, גרויי עור, ועוד.

בעונת הסתיו יש אלרגנים אופייניים שמקורם באבקת פרחים המתפזרת על ידי הרוח הסתווית. הבולטים שבהם, הם שיחי לענה חד זרעית הצומחים בר בטבע ושיחי לענה תרבותית הנטועים בגינות הנוי. 

בעונת החורף, האנשים מבלים יותר זמן בבתים סגורים, שבהם האבק מכיל גם חרק קטן בשם קרדית האבק, העלול לגרום לאלרגיות מתמשכות בדרכי הנשימה.

בעונת האביב יש הרבה יותר אנשים הסובלים מאלרגיות בגלל שפע הפרחים המפיצים את אבקתם ברוח ואז מופיעים רוב התסמינים בדרכי הנשימה. הצמחים העלולים לעורר תגובות אלרגיות באביב, בגלל תפוצת אבקתם הרבה, הם בעיקר ברוש, אורן, זית, אגוז פקאן, תמר (זכר), דגניים ועוד. הקיץ פחות בעייתי, בגלל מיעוט פריחה, אולם הסובלים מצמחי כתלית, ימשיכו להרגיש את אבקתה באוויר עד לסיום פריחתה באמצע הקיץ. 

בימים חמימים עם רוח אביבית, יש עליה בכמות גרגרי האבקה באוויר. כאשר יורד גשם, ואפילו קל ביותר, הוא מנקה את האוויר מאבק ומאבקה ויש פסק זמן לסובלים מאלרגיות באוויר החופשי. יש ארצות שבהן מדווחים בכל יום בתקשורת, על כמות האבקה הנמצאת במטר קוב של אוויר, על מנת להזהיר את הסובלים מאלרגיות. למשל 1500 גרגרי אבקה במ"ק נחשבת גבוהה למדי, אולם לעתים יש ריכוז העולה על 6000 במ"ק, הגורם לתופעות המתקבלות בקדחת השחת (Rhinitis).        

קדחת השחת הופיעה אצל בני אדם מאז ומתמיד, אולם באמצע המאה התשע עשרה, תארו לראשונה באנגליה את המחלה שהופיעה אצל איכרים בשדה בעונת קציר הדגניים. היום מניחים שחמישית מכלל בני האדם ובפרט הצעירים (עד גיל 25 ) בעולם המערבי, סובלים מאלרגיית האביב (קדחת השחת).

הסימפטומים הם אף סתום, דמיעה בעיניים, נזלת, גירויים באף ובעור ולעתים גם קוצר נשימה. החוקרים חושבים שהאלרגיה היא תורשתית בעיקרה ומופיעה כאשר יש ריכוז גבוה של אבקה באוויר. כאשר נכנסים אלרגנים לאף, הם מגרים את הרירית ומערכת החיסון נכנסת מיד לפעולה ויוצרת נוגדנים נגד הפולשים. במקרה של אבקת פרחים, נוצרים נוגדנים נגד מולקולות החלבון של גרגרי האבקה. זה גורם לתאים לשחרר היסטמין הגורם לתסמיני האלרגיה.

אחת הדרכים להימנע מאלרגיות עונתיות, היא לא להימצא בקרבת הצמחים הנ"ל לא לטעת אותם סמוך לבית ולא להיחשף לאלרגנים שלהם. מנסים להעביר חוק בכנסת נגד נטיעה ושתילה של צמחים אלרגנים (המוזכרים לעיל), בסביבות מגורים וליד בתי ספר וגני ילדים. עד שזה יקרה, חובה עלינו להגן על בריאות הילדים וכלל התושבים באזורים צפופים ולהימנע מנטיעתם.