האדם ידע, מקדמת דנה, שאריכות ימים עוברת בתורשה במשפחות מסוימות, כלומר היא תכונה גנטית. אך מחקרים אחרונים הוכיחו, שפעילות גופני, והפחתת הצריכה במזון (פחות קלוריות), בעיקר של סוכרים, עשויים להביא לאריכות חיי התאים והאדם. מחקר מדעי, שנעשה על ידי חוקרים מגרמניה, ודן בדרכים לעיכוב זקנת תאים, התפרסם בכתב העת  "Journal of the American Heart Associaton " בשניים בדצמבר 2009 . במחקר משווה, גילו החוקרים, שאנשים המפעילים את הגוף באופן סדיר וקבוע, סיכוייהם גדולים יותר להאריך ימים, מאחרים שאינם עוסקים בפעילות גופנית. הם טוענים שאחת הסיבות לכך היא, שהפעלת הגוף מעקבת התקצרות הטלומרים-  Telomeres המגנים על קצות הכרומוזומים.

המכניזם להתקצרות טלומרים מגביל את התאים למספר מוגדר של חלוקות, ומהווה למעשה "שעון ביולוגי" לתוחלת החיים של כל פרט. התקצרות הדרגתית של טלומרים במהלך חלוקת התאים, מובילה להזדקנותם, ועלולה להגביל את אורך החיים. כאשר הטלומרים מגיעים למצב של התקצרות קריטית, התאים פשוט מתים.

רצף ה DNA של הטלומרים מיוחד להם, ומושך אליו חלבונים היוצרים כיפת הגנה בקצה השביר של הכרומוזום. תפקיד הטלומרים הוא למנוע איבוד רצף זוגות בסיסים בקצות הכרומוזום, ולוודא שהאינפורמציה הגנטית תעבור בהצלחה מדור לדור. בכל חלוקה טבעית של התא, מאבדים הטלומרים זוגות בסיסים מקצה אורכם. בשנת 2009 ניתן פרס נובל ברפואה, לחוקרים שגילו את תכונות הטלומרים, חשיבותם בהגנה על שני קצותיו של הכרומוזום, וכן חשיבותו של האנזים טלומרז המשכפל את ה DNA של הטלומרים. במחקר שנעשה על הטלומרים וחשיבותם בתוחלת החיים, החוקרים גילו שפעילות גופנית מובילה להפעלת האנזים טלומרז - Telomerase  שמאזן את תפקודו של הטלומר. זו הפעם הראשונה שגילו במחקר את הקשר הישיר בין פעילות גופנית, לבין עיכוב זקנת תאים. זה יכול למנוע את הזדקנותה של המערכת הקרדיו – וסקולארית. כידוע, תאי הגוף מתחלקים בלי הרף, מתבגרים ומתים בתהליך הנשלט על ידי כרומוזומי התא.

שני הטלומרים הנמצאים בקצות כל כרומוזום, שומרים עליו שלא יפגע ויתפרק, כמו שקצות שרוך נעל הקשיחים, שומרים על חוטי השרוך שלא יפרמו ויתפרקו. טלומרים קצרים מגבילים את מספר החלוקות התא, ופעילות גופנית קבועה, מפעילה את האנזים טלומרז המפחית את התקצרות הטלומרים. החוקרים גם גילו, אצל רוב הספורטאים לחץ הדם תקין, ורמת כולסטרול נמוכה, בהשוואה לנבדקים האחרים שאינם מפעילים את גופם.

מחקר שנעשה על ידי חוקרים מאוניברסיטת אלבמה בארה"ב, הוכח שצריכה מעטה של סוכרים, עשויה להאט את הזדקנות התאים ועל ידי כך הארכת חיי האדם. במעבדה הוכח שתאים שגדלו במעט גלוקוז האריכו ימים בהשוואה לאחרים. כלומר, הפחתת הצריכה של סוכרים, גרמה להפעלת הגן והאנזים שמאריכים את חיי הטלומרים (והחיים), ולהורדת רמת הפעילות של הגן P16 המאט את גידול הטלומרים ומביא לקיצור חיי התאים.