בני האדם, מודעים בדרך כלל, לנדידת הציפורים החולפות מעליהם, אך מודעים פחות לנדידת בעלי חיים אחרים. בשנים האחרונות, נעשה מעקב אחר נדידת החרקים, על ידי מספר אוניברסיטאות בבריטניה. מסתבר שרוב החרקים באירופה, עוזבים בסתיו את האזורים הקרים בצפון, נודדים דרומה לאזורים החמימים ליד הים התיכון, ושבים באביב צפונה. החוקרים השתמשו ברדאר מיוחד, כדי לעקוב אחר החרקים שעפים בגובה של מאות מטרים מעל לפני הים. רוב הפרפרים והרפרפים עפים גבוה ומנצלים את זרמי הרוחות לתעופה מהירה, המגיעה ל 100 קמ"ש. לעומתם, החרקים שעפים נמוך מהירותם קטנה, כי הרוחות פחות חזקות בגבהים נמוכים.

הוכח שלחרקים יש חוש ניווט מפותח, המאפשר להם לנדוד לשני הכיוונים באביב ובסתיו, למרחקים של אלפי ק"מ. החוקרים עקבו אחר שני מיליארד חרקים בנדידתם דרומה ובחזרה. גם חרקים מזיקים לחקלאות, נודדים לאזורים חמימים בסתיו, ותוקפים יבולים בכל מקום שאליו הם מגיעים. מעקב אחר נדידת המזיקים, עשוי לאפשר חיזוי מראש של זמן הגעתם, ולהיערך להגנת יבולי החקלאים מפניהם.

החרקים העיקריים הנודדים הם ארבה, פרפרים, רפרפים, חיפושיות ושפיריות. רוב החרקים חיים זמן קצר, ואינם יכולים להשלים את הנדידה בשני הכיוונים ההפוכים. מכאן יוצא, שדור אחד נודד בסתיו דרומה, ודור חדש שרק בקע, נודד באביב צפונה. הפרפר הידוע במיוחד בנדידתו הארוכה הוא פרפר הדנאית (  Monarch Butterfly), שנודד מדרום קנדה בסתיו, עד מרכז מקסיקו, שם הוא מבלה בלהקה גדולה את החורף, באקלים נוח עם שפע של צוף פרחים.

בראשית האביב, הפרפרים עוזבים את מרכז מקסיקו ועפים צפונה לכיוון ארה"ב, עד לדרום טקסס. באזורים אלה של טקסס וצפון מקסיקו, הנקבות מופרות על ידי הזכרים, הן מטילות ביצים על צמחי החלבלוב, והפרפרים מתים. מהביצים  בוקעים זחלים, הניזונים מצמחי החלבלוב הנפוצים כאן. הזחלים אוכלים וגדלים עד שמתגלמים, ומהם יוצאים פרפרים (דור שני), הנודדים צפונה עד לדרום קנדה. גם פרפרים אלה שמעולם לא היו בקנדה, יודעים לנווט את דרכם למרחק של אלפי ק"מ, עד למחוז חפצם שם בצפון.    

החרקים מהווים רוב המינים, בין היצורים החיים אל פני כדור הארץ כיום. קיימים בעולם קרוב למיליון מיני חרקים, המהווים 80% מכלל בעלי החיים בטבע, שכבר הופיעו לפני 380 מיליון שנה. בתחילת דרכם, הם היו חסרי כנפיים, ובמהלך הדורות פיתחו כנפיים ועפו באוויר. אלה הם חסרי החוליות היחידים המצוידים בכנפי תעופה. הסדרה הגדולה ביותר במחלקת החרקים (Insecta), היא של החיפושיות, הכוללת קרוב לחצי מיליון מינים. סדרת הדבוראים מונה למעלה ממאה אלף מינים, וכוללת בתוכה את משפחות הדבורים, הצרעות והנמלים. סדרת הפרפרים כוללת כמאה שבעים אלף מינים, הזבובים והיתושים ביחד כוללים מאה עשרים אלף מינים, הפשפשים מונים ארבעים אלף מינים, התיקנים שלושת אלפים מינים והפרעושים אלפיים מינים.