חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה, זיהו את הריח הדומיננטי, הנוצר בגוף האדם ובעופות, המושך אליהם את היתושים. יתושי קולקס (Culex  ) ניזונים מדם האדם, ומדמם של יונקים רבים ועופות. מחקר שהופיע בשלושים בדצמבר 2009 , בכתב העת המדעי  Proceeding of the Natural Academy of Sciences" " , מסביר שבעבר הרחוק, יתושי קולקס (כולכית), ניזונו בעיקר מדם עופות, ועם הזמן גם  מדם בני אדם. החוקרים גילו, שהחומר המופק באופן טבעי בגוף האדם, מדיף ריח ומושך יתושים, נקרא "נונאנל" (Nonanal) או נונאלדהיד. הריח מנתב את דרכם של היתושים לבני אדם ולבעלי חיים, בזמן פעילותם בשעות החשכה. מחושי היתוש התפתחו כך שהם מצליחים לזהות את הריח, גם במינונים נמוכים. יש במחושים רצפטורים עצביים רגישים, המזהים את הריח הזה, שאליו הם נמשכים. בני אדם שונים, יכולים להימצא באותה סביבה מוכת יתושים, ורק חלקם נעקצים.

מסתבר שהיתושים נמשכים למינונים מדויקים של הריח, ונדחים על ידי מינונים גבוהים מדי או נמוכים מדי. החוקרים מנסים לגלות את גבולות מינוני הריח, המושכים את היתושים. במהלך המחקר, הוכנה מלכודת ריח של החומר נונאלדהיד, שבה נלכדו 2000 יתושים בלילה אחד. כוונת החוקרים היא למצוא דרך להילחם בצורה יעילה ביתושים עוקצים, הגורמים למחלות קשות באדם.

היתושים הם חרקים בעלי גפי פה המשמשים לעקיצה ולמציצה. יש להם מחושים ארוכים ומרובי פרקים, זוג כנפיים קדמיות מפותחות וזוג כנפיים אחוריות קטנות. זחלי היתושים מתפתחים בשלוליות, במקווי מים עומדים, ובמי ביוב, והם מצוידים בשערות העוזרות להם לנוע במים. הם נושמים דרך העור, וגם עולים מעל פני המים כדי לקלוט אוויר דרך שסתומים, בפתח צינור הנשימה. הם ניזונים מחומרי רקב במים שאותם הם מקרבים בעזרת זיפי הפה. גולם היתוש אינו שקוע בתרדמה או במנוחה (כמו גולם הפרפר), הוא נמצא בתנועה במים, אך אינו צורך מזון. בחזהו יש שני צינורות נשימה שדרכם הוא שואף אוויר מחוץ למים. בשלב הגולם הוא משלים את האברים החסרים, כגון גפי פה, כנפיים, רגליים, עיניים וכדומה.

כאשר הגולם בשל להפוך לבוגר, הוא עולה על פני המים, גופו מתמלא אוויר ונפתח סדק בצורתT  בכיסוי הכיטיני של גבו וממנו יוצא בוגר (יתוש). הוא יוצא עם כנפיים מגוללות, והנשל הכיטיני משמש לו כעין סירה, עד שעורקי כנפיו מתמלאים אוויר, והוא עף. צינור המציצה והעקיצה של הנקבה מצויד בארבעה זיפי עקיצה חדים. הם מנקבים את  העור ומחדירים את הצינור לתוכו כדי למצוץ דם. אנזימים מיוחדים ברוק, מונעים קרישת דם, וזה מקל על שאיבתו בצורה נוזלית. הנקבה זקוקה לחלבוני הדם ליצירת ביציה, המוטלות בגושים צפים על פני מים עומדים. לזכר אין זיפי עקיצה, כי הוא ניזון רק מצוף פרחים.