באמצע אפריל 2010 , התפרץ הר געש כמאה ק"מ מבירת איסלנד (ריקיאוויק), בעוצמה רבה. האפר הוולקאני, עשוי חלקיקים מוצקים חדים, מגודל אבק דק עד לגודל חול גס. האפר והגזים הרעילים, נפלטים עם מגמה לוהטת, בטמפרטורה של 1200 מ"צ. בימים אלה של אפריל, עלו ענני האפר עד לגובה של כעשרה ק"מ, שהוא גובה הטיסה של מטוסי נוסעים, והתפשט עם רוחות מערב למזרח, על פני אירופה. הטיסות בוטלו, בגלל סכנת חדירה של חלקיקי אפר מוצקים למנועים, העלולים לפגוע בלהבים ולדומם את המנועים. ענן האפר עלול להגיע למרחק של אלפי ק"מ מהר הגעש, אך דלילותו מפחיתה את סכנתו. החוקרים גילו, שבשנת 1821 התפרצות הר הגעש באיסלנד, נמשכה שנה שלמה, אך בעוצמה פחותה מזו של היום.

איסלנד היא מדינה על אי צעיר מבחינה גיאולוגית, שנוצר מהתפרצויות של לבה שהפכה לבזלת. הוא נמצא בצפון האוקיאנוס האטלנטי, גודלו 100 אלף קמ"ר, עם 30 הרי געש פעילים, רעידות אדמה, פעילות גיאותרמית, 600 מעיינות חמים, וחיים עליו 300 אלף תושבים. האי יושב על תפר רכס געשי פעיל, בין שני לוחות טקטוניים, מתחת למי האוקיינוס האטלנטי. ענן האבק המכיל תחמוצת גופרית, עלול ליצור גשם חומצי, ולזהם אגמים, נחלים, גידולים חקלאיים, ולגרום נזקים לבעלי חיים.

קרום כדור הארץ המוצק, יושב על מגמה נוזלית לוהטת המתפרצת בלחץ הגזים, אל פני האדמה. קרומו העבה, מונע התפרצות כזו בכל מקום, אלא רק במקומות מרוכזים, כגון בלוע הר געש או דרך סדקים בקרום. ה"מגמה" מורכבת מסלעים מותכים בטמפרטורה של אלפי מעלות צלזיוס בבטן האדמה, וכוללת גזים אחדים כגון פחמן דו חמצני, תחמוצת גופרית, חנקן, מימן גופריתי, מיתן, ועוד. כאשר יש לחץ גזים מרוכז וממוקד לנקודה מסוימת בקרום כדור הארץ, המגמה מתפרצת החוצה, משתחררים הגזים לאוויר, ונשארת לבה נוזלית (ללא גזים) הזורמת במורד ומתקשה לסלעי בזלת. יש סלעים המורכבים ממינראל אחד כגון קוורץ, או סלעי גרניט ובזלת המורכבים ממינראלים אחדים.
לפני כשלוש מאות מיליון שנים, כדור הארץ היה מורכב מיבשה אחת שתפסה 20% וים אחד שהשתרע על 80% מכלל שטחו. בזמן ההוא, יכלו לנוע בעלי החיים (ותפוצת צמחים) לכל מקום באותה יבשה יחידה, ללא מכשולי ים. לפני 200 מיליון שנים, החלה היבשה להתבקע במקומות חלשים בקרום כדור הארץ וחלקיה התרחקו זה מזה, ועדיין מתרחקים עד היום, מספר מ"מ בשנה.

היבשת התפרקה לשני חלקים: אוראסיה בחלק הצפוני של כדור הארץ, וכן גונדוונה בחלק הדרומי. כתוצאה מזה, החלו להיפרד ולהתרחק אמריקה הצפונית מאירופה, ודרום אמריקה מאפריקה. בקרקעית האוקיינוס, נוצר רכס הרים שממנו התפרצה לבה, שיצרה איים לאורכו כגון: איסלנד, האיים האזוריים (Azores), איי ברמודה, מדיירה, האיים הקנאריים ועוד. היבשות הנפרדות, יושבות על גבי לוחות (פלטות) שעוביין נע בין 50 ל 150 ק"מ, ושטות על פני חומר נוזלי מותך בעומק כדור הארץ.

בעבר הגיאולוגי של ישראל, היו הרי געש פעילים בצפון שהשאירו סלעי בזלת וטוף, ומאז הם נחשבים כבויים. למשל, קרני חיטים בגליל התחתון, ועוד מספר לא מבוטל של שרידי הרי געש ברמת הגולן, כגון הר בנטל והר אביטל, הר פרס, ברכת רם שהיא לוע הר געש מלא מים, הר אודם, רכס בשנית ועוד.