חצב וחבצלת באלול \ אהוד קלפון

תרדמת קיץ ארוכה עוברת על בצל החצב באדמה ועל בצל החבצלת בחולות החוף. בשלהי הקיץ, מוציא החצב המצוי עמוד תפרחת גבוה, מתוך בצל הנמצא עמוק באדמה, שעליו יש פרחים קטנים רבים. גם חבצלת החוף מוציאה עמוד תפרחת נמוך עם פרחים לבנים גדולים. החצב שייך למשפחת השושניים, בעלי עטיף כותרתי עם שישה עלי כותרת, שישה אבקנים, שחלה עלית ופרי הלקט. החבצלת שייכת למשפחת הנרקיסיים שפרחיהם בעלי עטיף כותרתי, שישה אבקנים, עמוד עלי, שחלה תחתית ופרי הלקט עם זרעים רבים. הבצלים של שני הגיאופיטים האלה, אוגרים בתוכם חומרי מזון במשך החורף והאביב, שמאפשרים להם לפרוח בעונת היובש של סוף הקיץ ולייצר זרעים עוד לפני רדת היורה. החצב והחבצלת מקדימים לפרוח, כאשר יש עדיין שפע של חרקים מאביקים, ההולכים ומתמעטים בסתיו ובחורף. העלים מופיעים מאוחר יותר בגשמי החורף, כדי להימנע מהתייבשותם במהלך הקיץ וכדי לנצל את המזון מהעונה הקודמת לפריחה. עיקר הריבוי שלהם נעשה מבצלים קטנים המתפתחים ליד בצל האם ומעט מאוד מזרעים. שניהם גיאופיטים רב שנתיים בעלי בצלים, האוגרים מזון ומים בחורף ומשתמשים בהם לפריחה באלול ובתשרי.

בחצב ובחבצלת יש פריחה מאוחרת השייכת לעונה הקודמת, כלומר הפרחים שייכים למחזור הצמיחה הקודם, שעליו התייבשו בראשית הקיץ והעלים החדשים שייכים לגידול של העונה החדשה. הגיאופיטים האלה "מסתכנים" כאשר הם פורחים ביובש של סוף הקיץ וזאת על מנת להגדיל את הסיכוי להאבקתם על ידי חרקים, בזמן שאין בסביבתם צמחים מתחרים והחרקים נמצאים בשפע. החצב אינו מוזכר בתנ"ך אולם הוא מוזכר בתלמוד משום שנהגו לתחום בו את השדות באותה התקופה. החבצלת לעומת זאת מוזכרת בשיר השירים "אני חבצלת השרון שושנת העמקים". פרחי החצב נפתחים לאורך עמוד התפרחת מלמטה כלפי מעלה. בשעות הבוקר נפתחים כמה פרחים בדור התחתון הנסגרים לקראת ערב ולמחרת נפתחים פרחים חדשים ליום אחד. פרחי החבצלת נפתחים בשעות הערב, מאבקים על ידי רפרפים בשעות הלילה ונסגרים בבוקר. אם נראה צמחי חבצלת פורחים בשעות היום בחולות החוף, או על סלעי כורכר, זה סימן שלא הייתה בהם האבקה בלילה ויישארו פתוחים יום ולילה נוספים כדי להשלים את האבקתם.

מסיפורי הפולקלור אנו יודעים שבמשך שנים שימש החצב לחיזוי מזג אוויר ולכמות הגשמים שתרד בשנה הקרובה. אם יש פריחה של חצבים בהיקף רחב והפריחה מקדימה לחודש אוגוסט, משערים שזו תהיה שנה גשומה ואם יש תפרחות מעטות המופיעות מאוחר, זאת תהיה שנה שחונה.

אם נערוך טיול רגלי לאורך החוף שבין ראש הנקרה לנהרייה, נראה חבצלות פורחות בחוף ובמרחק מה מזרחה, גם חצבים פורחים. בטיול אחר אפשר להגיע לתל מבורך (שהוא תל מלא חצבים פורחים) ליד בית חנניה, משם נלך ברגל עד לחוף ג'יסר אזרקא ונמשיך לאורך החוף דרומה עד לקיסריה, (בחוף הזה נראה חבצלות פורחות). במשנה החצב נקרא "חצוב" כי יש בכוחו לחצוב באדמה ולמשוך את הבצל לעומק מתאים מבלי לעלות ולהיחשף מעל פני האדמה. החצב פורח כאשר "תש כוחה של חמה" והימים מתקצרים.

תחילתה של הפריחה בסתיו מתחילה קודם במקומות הגבוהים ואחר כך בעמקים ובמקומות הנמוכים, בניגוד לעונת האביב שבה הפריחה מתחילה במקומות הנמוכים ועולה בתהליך זמן איטי לגובה ההרים. איך מתמודדת החבצלת עם תנאי הקיום הקשים השוררים בקרבת חוף הים? יש לחבצלת שורשים לעומק וגם לצדדים כדי להימנע מחשיפת הבצל או מקבירת הצמח בחול. כלומר החבצלת מתמודדת באופן מתמיד עם בעיית הכיסוי בחול וחשיפת בצלה. לעליה יש כסות צפופה של שערות המונעות מגרגרי החול (קוורץ) החדים לפצוע את רקמות הצמח. לעלים יש גם כסות של שעווה (קוטיקולה) המגנה על רקמת האפידרמיס שתפקידה לשמור על הרקמות הרכות שבתוך העלה. החבצלת "מעדיפה" לפרוח בקיץ כדי להימנע מרוחות החורף החזקות. פרחיה נפתחים בלילות הקיץ כי בשעות אלה נפסקת הבריזה הימית ונפתחים רק לזמן קצר (ללילה אחד), להשלמת ההאבקה ונסגרים. לחבצלת יש גם אפשרות להתמודד עם המליחות של טיפות רסס מי הים המכסים אותה. גם צמחי נר הלילה החופי הפורחים בלילות הקיץ, נוהגים באותה הדרך כמו חבצלת החוף.