רות והקציר \ אהוד קלפון

יוצאים לשדות בבגדים לבנים,

קוצרים הקמה ואוספים עומרים.

עולים אל ההר בשלושה רגלים,

עם תבואה ופרות בתוך הסלים.

מביאים את ראשית היבולים,

מהמנחות הבאות מן החיטים.

סיוון הוא השלישי בחודשים,

שעלה מבבל לעיר הקודשים.

פזמון: אמרה רות לנעמי ולמואבים,

אלכה השדה ואלקט שיבולים.

הלכה וליקטה אחרי הקוצרים,

ונשארה עם בועז לעולמים.

בשבועות מתחילים הביכורים,

משדות הקמה ומשבעת המינים.

בין תמוז לתשרי יבשילו ענבים,

תאנים ותמרים, וגם הרימונים.

שבעה שבועות מפסח עד שבועות,

וביום החמישים פוסקות הספירות.

בגנים ממלאים את הטנא בפרות,

ומניפים אותו ביחד עם האלומות.

פזמון: אמרה רות לנעמי ולמואבים,

אלכה השדה ואלקט שיבולים.

הלכה וליקטה אחרי הקוצרים,

ונשארה עם בועז לעולמים.

תמה עונת הקציר של השנה,

ונמשך האסיף עד ראש השנה.

עובדים בדיש בעולה של חמה,

ועם בוא החצב העונה משתנה.

סיוון מביא את להט החמה,

המצהיב כל חלקות האדמה.

ימי ההגבלה, שימשו כהכנה,

לקבלת תורה מסיני במתנה.

פזמון: אמרה רות לנעמי ולמואבים,

אלכה השדה ואלקט שיבולים.

הלכה וליקטה אחרי הקוצרים,

ונשארה עם בועז לעולמים.

מגילת רות נקשרה בשבועות,

עם קציר הקמה בפאתי השדות.

חג עתיק עם מנהגים ומסורות,

שנשמרו כשרשרת בין הדורות.

שבועות הוא סוף ימי האביב,

כי כבר נבלו הפרחים מסביב.

נמשך הקיץ עד לחג האסיף,

עת לחרוש השלף ועת לקטיף.

פזמון: אמרה רות לנעמי ולמואבים,

אלכה השדה ואלקט שיבולים.

הלכה וליקטה אחרי הקוצרים,

ונשארה עם בועז לעולמים.