גידולי קיץ בעמק  \  אהוד קלפון

במרחבי העמקים רואים שדות במגוון צבעים, כמו השלף הצהוב שנשאר מקציר תבואות החורף וחבילות קש שעדיין לא נאספו. חלקות בצבע ירוק- צהוב של ראשי החמניות הצעירות הפונים לאותו הכיוון אחר השמש ותלמים של אדמה חומה עם צמחים צעירים המבצבצים  מבין רגביה. פה ושם יש כתמי בזלת שחורים ושלדי צמחים קוצניים לבנים בפאתי השדות. גם אחרוני הצמחים הפורחים מקומם לא נפקד עדיין מפסיפס צבעי אדמות העמק. בסוף פברואר ובראשית מרץ, נזרעו גידולי הקיץ אוהבי החום כגון, תפוחי אדמה, תירס, חמניות, כותנה ואגוזי אדמה (בוטנים). כל הגידולים האלה תורבתו על ידי האדם מצמחי בר הגדלים באזורים חמים ברחבי העולם. תפוחי אדמה (סולנום הפקעות), ממשפחת הסולניים גדל בר בחלק המערבי של אמריקה הדרומית, בהרי האנדים, שם כנראה תרבתו אותו האינדיאנים עוד בתקופה הפרהיסטורית. בהרים גבוהים אלה לא יכלו לגדל תירס או חיטה בגלל הקור העז וגידול תפוחי אדמה מתאים לסוגי אקלים שונים. במאה השש עשרה, הובאו פקעות תפוחי אדמה לגידול באירופה ומשם הוא נפוץ למזרח התיכון ולכל העולם. הכלכלה של אירלנד למשל התבססה במאה התשע עשרה על גידול תפוחי אדמה, אולם כאשר מחלת הכימשון תקפה (תוך שנה אחת) את כל שדות תפוחי אדמה ברחבי המדינה וכל היבולים הושמדו, היה רעב כבד שגרם לתמותה של מיליון אירים ועוד מיליון איש הגרו לארה"ב ולקנדה. היום זורעים פקעות נקיות מכל מחלה ובשנת 1995 ערכו ניסוי ראשון בגידול פקעות תפוחי אדמה בחללית קולומביה. זהו צמח בעל פקעות אוגרות מזון שיש בהן ניצנים (עיניים) שמהם צומחים הגבעולים, העלים, השורשים והפרחים המוציאים ענבות רעילות. גבעולים מיוחדים (סטולונים) החודרים לקרקע, מפתחים את הפקעות החדשות המתמלאות במזון. החקלאים עושים ריבוי של תפוחי אדמה על ידי "זריעת" פקעות קטנות שבהן יש מספר ניצנים (ולא על ידי זרעים). 

התירס משמש מזון בסיסי בעיקר במדינות דרום אמריקה ודורש לגידולו בין 600 עד 800 מ"מ גשם ולכן מגדלים אותו בארץ לאורך הקיץ בהשקיה (כגידול שלחין). גידולו נמשך חמישה חודשים כשהטמפרטורה הממוצעת  היא בין 20 - 25  מעלות צלזיוס. זהו צמח חד שנתי המצמיח מהמפרקים התחתונים של הקנה, שורשי תמיכה רבים המחזיקים אותו באדמה ויש לו עלים ארוכים ורחבים. התפרחות של התירס הן חד מיניות והאבקת הפרחים נעשית על ידי הרוח. פרחיו הזכריים ערוכים במכבד הנישא בראש הקנה והפרחים הנקביים מצוידים בעמודי עלי שאורכם מגיע עד 20 ס"מ. הפרות הם הגרגירים הגדולים (שאוכלים) היושבים על קלח התירס. חושבים שמקור התירס הוא במקסיקו וגידלו אותו במשך אלפי שנים בשבטים אינדיאנים בדרום אמריקה. מעריכים שזה הגידול השלישי בחשיבותו בעולם אחרי החיטה והאורז, כי משתמשים בו למאכל, להפקת שמן תירס, לעמילן, לתעשיית אלכוהול למספוא ועוד.

צמחי החמניות הם חד שנתיים ממשפחת המורכבים, הגדלים רק 60 עד 70 יום וכבר מניבים את הזירעונים למאכל או לתעשיית שמן. ברוב חלקי העולם מפיקים מהזירעונים שמן ובמזרח התיכון הם משמשים בעיקר לפיצוח. מוצא החמנייה במערב צפון אמריקה שם גידלו אותה האינדיאנים למאכל ולשמן ובמאה השש עשרה החל גידולה באירופה ובארצות הים התיכון. בצמחי החמניות קיימת תכונה מיוחדת הנקראת "הליוטרופיזם" שבה הקרקפות והעלים עוקבים אחר תנועת השמש, ופונים אליה לקליטת מקסימום אנרגיה. 

 אם נטייל לאורך שדות העמק בעונה זו, נראה צמחים צהובים דקים כמו חוטים, שרועים בצדי השדות הנקראים "כשות", והם טפילים על צמחים אחרים וגורמים נזקים לגידולי שדה רבים כולל לצמחי החמניות.

בין גידולי הקיץ נראה שטחים גדולים מכוסים בצמחי כותנה צעירים שאותם מגדלים בהשקיה. הגידול נמשך חצי שנה מראשית מרץ עד סוף אוגוסט או תחילת ספטמבר. צמח הכותנה שייך למשפחת החלמיתיים והוא גדל בר באזורים טרופיים וסובטרופיים באסיה ובדרום אמריקה, משם הוא תורבת לפני אלפי שנים. כל סיב כותנה הוא למעשה תא יחיד מאורך, בעל דפנות עשויות מ90% תאית. קוטפים את הכותנה בעזרת קטפת, מפרידים את הסיבים מהזרעים בעזרת מנפטה ומהסיבים מכינים אריגים. בארץ מנצלים את מי הקולחין (מי ביוב מטוהרים) להשקיית שדות הכותנה הצורכים הרבה מים.

אגוזי אדמה הנקראים בוטנים (או ארכיס תת קרקעי), שייכים למשפחת הקטניות, אולם פרותיהם מתפתחים מתחת לאדמה. הם צמחים חד שנתיים בעלי עלים מנוצים ופרחים צהובים הגדלים באזורים חמים. הם גדלים כצמחי בר בברזיל ומשם הם הובאו לכל חלקי תבל. העוקץ הנושא את השחלה מתארך (לאחר הפרית הפרח), נוטה כלפי מטה, נכנס לתוך האדמה התחוחה ושם השחלה מתפתחת לפרי הבוטן שיש בו שני זרעים. חצי מהיצור העולמי הולך לתעשיית חמאת בוטנים וחצי לאכילת בוטנים קלויים. מסתבר על פי מחקרים בארה"ב, שם צורכים הרבה חמאת בוטנים, שמכלול חומרי התזונה שיש בתוך הבוטנים מפחיתים את הסיכון למחלות לב וכלי דם (קרדיו – וסקולאריות). יש בהם תכולה גבוהה של אנטי אוקסידנטים (נוגדי חמצון) וסיבים תזונתיים בנוסף לויטמינים ולמינרלים רבים. מאידך יש אנשים אלרגיים לבוטנים ועליהם להיזהר מכל מזון שיש בו בוטנים.