עלוקות בכנרת \ אהוד קלפון |
בימים האחרונים, המתרחצים במקום מסוים בכנרת יצאו מהמים עם עשרות עלוקות זעירות דבוקות לרגליהם. תופעה זו התגלתה בינתיים רק בחוף אחד, בצד המערבי של הכנרת. הסיבה לכך נובעת אולי מהשנים השחונות שבהן ירד מאוד מפלס הכנרת ובחופים שנחשפו גדלה צמחייה צפופה. בשנים האחרונות שוב עלה מפלס המים, הצמחייה התכסתה ונרקבה, והחומר האורגני הרב שהצטבר, אפשר התפתחות של אצות ושימש מקום מחייה עשיר לבעלי חיים שונים שמהם ניזונות העלוקות מהסוג הזה. העלוקות עצמן אינן צמחוניות ואינן ניזונות מרקב, אלא מבשר של חסרי חוליות למיניהם, מדגים ועוד. העלוקות הזעירות (בגודל של סנטימטר אחד או שניים) הזוחלות על הרגליים, אינן מסוכנות לאדם ואפשר להסירן בקלות ולהחזירן למים. אולם יש גם עלוקות גדולות המגיעות לגודל של 15 ס"מ וחיות בנחלים ובאגמים באזורים יותר קרירים באירופה ובעולם (נדירות בארץ). העלוקות שייכות לתולעים הטבעתיות, הניזונות (מיעוטן) מבשר של פגרים במים, אולם רובן הן טפיליות, הניזונות מדמם של חסרי חוליות, דגים, צבי מים, עופות מים, ויונקים חיים, כולל האדם, הנכנסים למים. לעלוקות יש 34 פרקים לאורך הגוף, מפתח פה המותאם להדבקה ולמציצה של דם הפונדקאי וכן שרירי גוף חזקים המאשפרים להן להתכווץ ולהתמתח. הן ממוינות על פי צורת האכילה שלהן: סוג אחד מצויד בשלוש לסתות עם מאה שיניים בכך אחת, ומסוגל לנשוך את הפונדקאי, להזרים לפצע חומר אנטי קרישת דם בשם הירודין ( Hirudin) וכך למצוץ את הדם הזורם הישר לפה שבראש העלוקה. אחרי שהעלוקה הרפואית מוצצת דם במשך חצי שעה, גופה עשוי להתארך פי שלושה. לסוג השני יש מעין מחט בקדמת הפה שאותה הוא נועץ בפונדקאי, מזריק לגופו אנזים המונע קרישת דם וכך הוא מוצץ את דמו. הסוג השלישי מצויד בלסתות עם שיניים וניזון מבעלי חיים קטנים שאותם הוא אוחז בשיניים ובולע אותם שלמים. העלוקות הן הרמפרודיטיות כלומר הם בעלי חיים דו מיניים המצוידים באברים זכריים וגם באברים נקביים. העלוקות מסוגלת לצום ימים ושבועות ולהישאר בחיים. הן נושמות וחשות בשטח העור של כל הגוף ויש להן ריכוז חושים באזור הראש. רוב העלוקות חיות במים מתוקים (בנהרות ובאגמים), מיעוטן חיות במים מלוחים (בימים ובאוקיינוסים), ויש גם יבשתיות החיות בלחות הגבוהה של יערות הגשם. העלוקות שימשו את האדם בניסיונותיו לרפא מחלות במשך אלפי שנה, הם הצמידו את העלוקות לגופו של החולה והן מצצו את דמו. העלוקות הגדולות שבהם משתמשים ברפואה נמצאות באגמים ובנהרות שמצפון לנו, בטורקיה ובאירופה ומשם מייבאים אותן. אם נתקלים בכנרת בעלוקות הזעירות, הבהירות, הזוחלות על הרגליים, הן אינן מסוכנות ואינן מוצצות דם. |
לרשימות נוספות של אהוד קלפון - מרצה למדעי הטבע והסביבה במכללת גורדון לחינוך בחיפה - הקש כאן
מופעל ע"י מידע - פרסום באינטרנט ובעלוני מידע