מתחילים את סיורנו  במסעף העמקים ( מסעף ג'למי), שעל כביש חיפה נצרת. יורדים מתחת לגשר הטורקי ורואים את סלעי הגיר  הקשים שנשחקו במים ("אבנים שחקו מים" אמרו חז"ל). אפשר לראות מהי עומקה של האדמה החקלאית בשדות הסמוכים אם מתבוננים בעומק אפיק הנחל עד לסלעי הבסיס. בשדות הבור שליד הגשר, בולטים שלדי צמחים חד שנתיים יבשים העומדים זקופים כגון: חוח עקוד, גדילן מצוי, ברקן סורי, דרדר הקורים, קורטם דק ואחרים. רואים גם מעט צמחים המצליחים לעבור את הקיץ החם כשהם עדיין ירוקים מבלי להתייבש כגון, ירבוז מופשל וזנב העקרב. הולכים בכיוון הפוך לזרימת הנחל ומגיעים לבריכת מים קטנה, ליד משאבת מים, שם רואים ,נהרונית צפה, אצות ירוקיות, קנה מצוי, סוף מצוי, הרדוף הנחלים, דוחן זוחל וטיון דביק. הולכים לעבר גבעה קרטונית הבולטת בלובן סלעיה בכיוון המושב אלרואי וממשיכים הלאה לקריית חרושת עד לעיכול הכביש הפנימי. שם הולכים בתוך תעלה רחבה שהייתה האפיק הישן של הקישון שהועתק ממקומו והורחק מקרית חרושת, בגלל  הצפות חוזרות כמעט מידי חורף. באפיק הישן רואים ערבות, צפצפות, שיח אברהם, קנה סוכר מצרי, פטל קדוש, טיון דביק נענה משובלת ונענת הכדורים. לאורך האפיק בשדה פתוח, רואים שהצמח השליט הוא הגה מצוי שמעמיק מאוד את שורשיו בתוך האדמה. בשדה הפתוח הסמוך לתל קסיס, בולטים שני עצי דקל גבוהים מהסוג ושינגטוניה.

עולים על תל קסיס ומשם צופים על הנוף שמסביב. במערב רואים את הכרמל ואת המוחרקה, בדרום מבחינים ברכס הרי מנשה ורחוק (מעבר לו), רואים  את רכס הר אמיר. במזרח רואים את עמק יזרעאל ובקצהו המזרחי, בולטים הרי נצרת וגבעת המורה. בצפון, רואים את הגבעות הדרומיות  של הגליל התחתון, (גבעות טבעון), שמעליהן בולט הפסל של אלכסנדר זייד. על תל קסיס, רואים חפירות ארכיאולוגיות  שחשפו שרידים, מתקופות היסטוריות ופרהיסטוריות. התלים שהגנו בעבר על הכניסות לעמק יזרעאל הם: תל גבע בצומת העמקים (ג'למי), תל יוקנעם הנראה מדרום במרחק של שני ק"מ, והתל הרחוק יותר הוא תל מגידו, הנמצא במרחק של 14 ק"מ. נכנסים לעמדת הבטון שעל התל וצופים מפתחי הירי על הכביש הראשי. כאן הייתה עמדה של ההגנה במלחמת השחרור, שהגנה על התחבורה שעברה על הכביש מחיפה למשקי עמק יזרעאל. יורדים מהתל אל נחל הקישון, עורכים חגורים בגדה הגבוהה ובגדה הנמוכה ורואים את מיני הצמחים הירוקים הגדלים בגדות הנחל בעונה זו.

הצמחים האופייניים לגדה הגבוהה בנחל הקישון הם : פטל קדוש, ערבה מחודדת, שנית גדולה. הצמחים האופייניים לגדה הנמוכה: פרעושית משלשלת, נענת הכדורים ודוחן זוחל. הצמחים הגדלים באדמה רטובה מאד הם: סוף מצוי וקנה מצוי.

הצמחים הנמצאים בתוך המים הם: נהרונית צפה, עדשת המים הקטנה ואצות למיניהן. הצמחים הגדלים בריחוק מה מהמים, אולם במי תהום גבוהים הם: הגה מצוי וטיון דביק. הצמחים שרואים בסיור ומשפחותיהם: עדשת המים - משפחת עדשת המים. נהרונית צפה – נהרוניתיים. דוחן זוחל- דגניים. פרעושית משלשלת- מורכבים. לענה משובלת- שפתניים. לענת הכדורים- שפתניים. שנית גדולה- כפריים ( כופר). חנק מחודד- אסקלפיים. סוף מצוי- סופיים. קנה מצוי- דגניים. קנה סוכר מצרי- דגניים. הרדוף הנחלים- הרדופיים. פטל קדוש- ורדניים. טיון דביק- מרכבים. צפצפה מכסיפה- ערבתיים. ערבה מחודדת- ערבתיים ושיח אברהם- ורבניים.

בעלי חיים שרואים במסלול הסיור בעונה זו: לבנית קטנה , אנפת לילה, שלדל לבן החזה, דוכיפת, אגמיות ליד ברכות הדגים, עפרוני מצויץ, סופיה, שקשק, דרור הבית, פשוש, בז, פרפור, עורבים ועורבנים, בולבול, סרטן הנחלים, צב מים, שפיריות, זנב סנונית, לבנין הכרוב ולבנין משויש, לטאות חרדונים ועוד.

פרטים על מסילת הברזל החיג'אזית ששרידיה עדיין נמצאים כאן. היא נבנתה ע"י הטורקים בשנת 1905 מדמשק למדינה (ערב הסעודית) כשהיעד הסופי מכה (אולם היא לא הושלמה). היא נקראת בשם זה על שום היעד הסופי שלה שהוא חבל חיג'אז (שבו מכה ומדינה). המטרה הייתה להסיע עולי רגל למכה ואורך המסילה היה 1300 ק"מ. המוצא היחיד מערבה הוא סעיף המסילה המוביל מהעיר דרעא שבירדן לחיפה 160 ק"מ. סעיף זה, שרת את עולי הרגל שבאו בדרך הים לחיפה וכן ליצוא סחורות מהמזרח. אורכה של המסילה מחיפה לדמשק, דרך דרעא , 286 ק"מ. בזמן סלילת מסילת הרכבת והפעלת הקטר על ידי שריפת עצים ליצירת קיטור, נגרם נזק רב ליערות הסביבה שנכרתו ללא הבחנה.

הולכים בכיוון זרימת המים לאורך גדת הנחל, עד לפארק הקישון החדש, הנמצא סמוך לקריית חרושת, שם מסתיים סיורנו ליד הקטר שהונח על פסי רכבת העמק מהתקופה הטורקית.