תמוז אב ואלול הם חודשי הקיץ המובהקים בארץ ישראל, שבהם השמש מכה במלוא עצמתה, האור מסנוור, החום רב והיובש שולט בנוף. בעונה חמה זו גם ציפורי השיר מעדיפות לנוח בצל ענפי העצים בשעות הצהרים. הנחשים פעילים בעיקר בשעות הערב והלילה ומסתתרים ביום. מתחילים לראות גם נחשים צעירים שרק בקעו מהביצים, זוחלים במקומות פתוחים. זאת עונת הבקיעה גם של צבי היבשה, הלטאות והחרדונים. פה ושם נתקלים בגוזלים ראשונים הנופלים על האדמה, בנסותם לעזוב את הקן ולעוף. ההורים שמרו היטב על טריטוריית המחייה שלהם לאורך זמן הטיפול בצאצאים, אולם עם עזיבת הגוזלים את הקן, נוצרות חבורות ולהקות קטנות של ציפורים (בוגרות וצעירות), החיות ביחד באותו שטח מחייה שהפך להיות פתוח לכולם. לקראת סוף הקיץ, רואים סנוניות, סיסים, ושרקרקים בקבוצות גדולות המתכוננים לעוף ביחד דרומה לאפריקה לחיים משותפים שימשכו חצי שנה ובאביב הם ישובו חזרה. היתושים מזמזמים באוזניים בשעות הערב, התיקנים מתרוצצים חופשי בחושך בשדות ובתוך הבתים, השממיות הולכות הפוך על התקרה ועל קירות הבתים וצדות חרקים והנמלים פעילות ללא הפסקה. אלה שגרים בסביבה שיש בה גידולי שלחין, כלומר גידולים חקלאיים מושקים בקיץ, בודאי מכירים את  החיפושית החומה  (מלדרה מטרידה) הנמשכת לאור בשעות החשכה. חיפושיות קטנות אלה  מסתערות בשעות הערב בלהקות גדולות על פנסי התאורה ברחוב ואורות הבתים, וישנות בהמשך הלילה בתוך האדמה. הן יוצאות ביום ואוכלות עלים שונים והזחלים שלהם ניזונים  משורשי הגידולים החקלאיים באדמה הלחה. במרחבי העמקים, בולטים  צמחי תירס גבוהים ובשלים, חמניות עם ראשים ענקיים העוקבים אחר תנועת השמש ונעים עמה, וצמחי כותנה נמוכים, המושקים במהלך הקיץ ומבשילים בסתיו. בציר ענבי היין וענבי המאכל נמצא בעיצומו, מטעי הנשירים עמוסים פרות בשלים כגון, אפרסקים, שזיפים, משמשים ועוד מעט גם תפוחים. בשדות המקשה קוטפים ואוספים אבטיחים ומלונים ובגן הירק קוטפים מלפפונים, קישואים, עגבניות פלפלים וגידולי הקיץ אחרים. אפשר לאכול מהתאנים הענקיות המקדימות להבשיל ("כבכורה בטרם קיץ"), כי התאנים הרגילות מבשילות יותר מאוחר. עצי הרימון עמוסים פרות קטנים  שיבשילו רק עם בוא חגי תשרי. במטעי התמרים נעשתה האבקה בעצי הנקבה בראשית האביב וכעת רואים מכבדים עמוסי תמרים שיבשילו לקראת חג הסוכות בסתיו. בעצי הגויאבה יש כבר פרות קטנים ירוקים חבויים בין העלים שיבשילו לסירוגין בספטמבר. הפרדסים נתנו ריחם באביב וכעת העצים נושאים פרות קטנים המבשילים לאורך חודשי החורף. הטמפרטורות בחוץ עדיין גבוהות אולם עוצמת אור השמש הולכת ופוחתת לאחר שעוברים את שיאו של קיץ. חז"ל אמרו: שמט"ו באב תש כוחה של חמה (התכוונו לעצמת האור), ומאידך אמרו "שלהי דקייטא קשיא מקייטא", כלומר סוף הקיץ קשה מהקיץ עצמו. הסיבה לכך היא היובש הרב המצטבר במהלך חודשי הקיץ החמים והיבשים, המשפיע על הצמחייה בשדות הבור, על השדות החקלאיים, על נופי הטבע ברחבי ארץ ישראל  ועל האדם.

מי שרוצה ליהנות בעונה זו ממראה ירוק ורענן, שיטייל לאורך גדות הנחלים ונופי מים למיניהם. בזמן שהצמחייה החד שנתית נראית נבולה ושדופה מסביב, הנחלים נראים מהאוויר כגנים ירוקים  מתפתלים בלב השממה. הצמחים בגדות הנחלים מגיעים לשיא פריחתם בחודשי הקיץ, שהבולטים ביניהם הם: פטל קדוש, שנית גדולה, פרעושית משלשלת, שיח אברהם, הרדופים, ערבות ועוד. בשדות הבור היבשים שבצדי הנחלים ובצדי הדרכים, בולטים השלדים הקוצניים של צמחים חד שנתיים כגון, חוח עקוד, ברקן סורי, גדילן מצוי, קורטם דק, דרדרים למיניהם ועוד. צמחים אחדים מפזרים את זרעיהם ברוח כגון קייצת מסולסלת, ואחרים כגון גזר קיפח, שומרים על הזרעים עד לרדת גשמי החורף. בשדות היבשים, אפשר לראות גם צמחים פורחים כגון, צלף קוצני, קיפודן מצוי, טיון דביק, עוקץ העקרב, סולנום החדק ועוד. בעוד שבועיים שלושה (כלומר באמצע אוגוסט), אפשר לראות גם את החצבים הראשונים מבצבצים מבטן האדמה על תלים עתיקים ועל גבעות הכורכר שלאורך החוף. בחולות חוף הים, יש פריחה מרשימה של נר הלילה החופי שפרחיו נפתחים בלילה ונסגרים ביום, פרחי לפופית החוף הפורחים לאורך גבעולים ארוכים המשתרעים בחולות ונאחזים בהם, וחבצלת החוף מצטרפת לחגיגת הפריחה רק לקראת סוף הקיץ (בסוף חודש אוגוסט). בחודשים אלה של הקיץ יש מספר אירועים חשובים בתולדות עמנו, שנעים מחורבן לגאולה ומכאב לשמחה כגון, י"ז בתמוז, תשעה באב, וט"ו באב.