על פי מחקרים חובקי עולם שנעשו בעבר ונעשים בשנים האחרונות, צריכה יומית של פרות וירקות מטיבה עם מערכות הגוף ומפחיתה את הסיכויים ללקות במחלות שונות. אלה הן תרופות ללא מרשם, שאפשר לקנות חופשי בחנות או בשוק הירקות. עדיף כמובן לטפח גינת ירק אורגנית ליד הבית, שבה מגדלים מגוון של ירקות עונתיים וכן חממה קטנה שבה מגדלים ירקות שלא על פי העונה. מאחר שרבים אינם מיומנים בכך, או שאין להם זמן או חלקת אדמה, רצוי שיקנו גידולים אורגניים שלא עברו ריסוסים כימיים נגד מחלות ומזיקים. אם גם זה לא ניתן למצוא בסביבת המגורים הקרובה, אז רצוי לרחוץ היטב את כל הירקות שקונים לפני אכילתם, כי חלקם הגדול מרוססים.

בכל מקרה, חשוב להרבות באכילת מגוון ירקות בכל הצבעים ומכל חלקי הצמח. למשל, ירקות שאוכלים את שורשיהם הם גזר, צנון וצנונית. מבין הגבעולים (תפוחי אדמה), עלים (חסה), תפרחות (כרובית), פרות הגן (עגבניות, פלפלים, חצילים, קישואים, מלפפונים, דלעת ועוד), זרעים (קטניות, שעועית, אפונה, עדשים), ניצנים (אספרגוס, כרוב ניצנים) ונבטים (זרעים נובטים של דגניים ואחרים). על פי תוצאות המחקרים, צריכה יומית קבועה של פרות וירקות מפחיתה לחץ דם והסיכון משבץ. להלן תאור קצר של רוב צמחי הגן וחשיבותם בהפחתת הסיכון ממחלות. על פי תוצאות המחקרים שהתקבלו במכוני המחקר ביפן, בסין, בישראל, באירופה ובארה"ב, אכילת סלט ירקות מגוון, יעיל הרבה יותר לגוף מאכילת כל ירק בנפרד. אוניברסיטת הרווארד בבוסטון הגיעה למסקנה שצריכה קבועה של ירקות ופרות ושמירה על משקל נכון, מגנים מפני מחלות לב.

צריכה קבועה של ברוקולי, עגבניות, שום ובצל עשויים להפחית את הסיכויים ללקות בסרטן הערמונית (פרוסטטה) אצל גברים. ברוקולי טוב גם להפחתת הסיכון ממחלות קיבה למיניהן. עגבניות עשירות בחומר הנקרא קרוטינואיד לייקופן שהוא נוגד חמצון (אנטיאוקסידנטי), המפחית את הסיכון למחלות לב. אכילת ירקות ירוקים וכן אגוזים, זרעונים, ובטטה, העשירים במגנזיום, מפחיתים את הסיכויים לחלות בסוכרת מבוגרים, אם שומרים על משקל נכון, על מזון דל שומנים, ועל פעילות גופנית.

עלי כרוב יכולים לעזור בהורדת הכאב והדלקת באברי הגוף, על ידי עטיפת האיבר הפגוע בעלים הגדולים. תרד מכיל רמות גבוהות של נוגדי חמצון העוזרים במניעת מחלות. אחרי ערכו של התרד בא הפלפל, האספרגוס וגם שמן זית ושמן סויה. הגזר מכיל קרוטינואידים שהם אנטיאוקסידנטים המגנים מפני מחלות לב. לירקות הסגולים והאדומים וכן לשום, יש פעילות אנטיבקטריאלית, גם נגד זני חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה. צריכה קבועה של שום בסלט מגוון עם עגבניות ותזונה עשירה בסיבים ודגנים מלאים, ביחד עם פעילות גופנית וצריכה מעטה של שומן מהחי, מצמצמים את הסיכוי לחלות בדלקות המעי הגס.

חצילים, סויה ושקדים, עוזרים בהורדת הכולסטרול הרע LDL בדם. החוקרים ממליצים להרבות בצריכת שום בכל בישול אפשרי, כי יש בו ריכוז גבוה של אנטיאוקסידנטים (נוגדי חמצון) העוזרים במניעת מחלות לב, דלקות, ומחלות שונות. צמחי בישול ותיבול כגון מרווה, קינמון, פלפל, מנטה, קורנית, אורגנו, ציפורן ולימון מכילים כמות גבוהה של נוגדי חמצון שאינם ניזוקים בבישול.

ירקות ופרות אדומים כגון, כרוב אדום, סלק אדום, אשכולית אדומה, תות שדה, תות עץ, פטל וגויאבות הם נוגדי חמצון מצוינים. במחקרים האחרונים גילו שהחומר הנמצא בעלי מנטה, יכול לשמש בסיס לתרופה הנלחמת בתאים סרטניים על ידי מניעת חמצן וחומרי מזון מלהגיע אל התאים הסרטניים (אולם פיתוח תרופה לכלל האוכלוסייה לאחר המחקרים, דורשת עוד כמה שנים טובות). צריכת ויטמין סי הנמצא בפרות ובירקות, תורמת להפחתת הסיכון ממחלות כלי דם וחסימת העורקים הכליליים בלב. תות שדה מכיל ריכוז גבוה של חומרים נוגדי חמצון העוזרים בהפחתת הסיכון של יצירת קרישי דם, מחלות לב וכלי דם. על פי אחת התוצאות, עליה בצריכת פרות וירקות וצריכה מעטה של שומן מהחי, מפחיתים את ריכוז הכולסטרול הרע בדם ( LDL ).

מתברר יותר ויותר, שעל מנת לשמור על בריאות תקינה ולהימנע ממחלות, רצוי לנהוג (בדרך כלל) על פי הכללים הבאים:

• יש להרבות בצריכת פרות וירקות (רצוי אורגניים).
• יש להפחית את צריכת המזונות השומניים הבאים מהחי.
• יש לשמור על משקל נכון ומאוזן שאין בו עליות וירידות קיצוניות.
• חשוב מאוד לעסוק בפעילות גופנית מתאימה, באופן סדיר וקבוע.
• רצוי לשמור על שקט נפשי כמה שאפשר ולהימנע ממתחים מיותרים.
• יש חשיבות רבה, לחיות במקום שיש בו אוויר נקי מגזים רעילים, מאבק, ומריכוז גבוה של נבגים ואבקת פרחים (למי שאלרגי).
• לבדוק מהיכן באים מי השתייה, כגון מאקוויפרים נקיים וממאגרי מים שלא זורמים אליהם שפכים (ובדיקת מי ברז).
• להתרגל לשתות הרבה מים בכל עונות השנה כדי לשמור בין היתר גם על בריאות הכליות.
• לישון (שינה משמעותית) מספיק שעות בכל יום.
• אדם צריך להרגיש טוב עם עצמו ולכבד את הזולת.

כל הסעיפים האלה (ויש בודאי רבים אחרים), ארוגים במארג מורכב שאין לפרום ולבודד ולחשוב שאחד מהם מספיק למען בריאות טובה. כולם חשובים (כמקשה אחת) לפעילות הרמונית של חיים תקינים במערכת עדינה, השומרת על בריאות הגוף ובריאות הנפש. יש חשיבות רבה למסקנות שאליהן הגיעו חוקרים רבים ביחס לתזונה, לפעילות גופנית ועוד, אולם אין שום תחליף לבדיקות רפואיות סדירות ולגילויים מוקדמים של מחלות, שניתן לטפל בהן טוב יותר ובקלות יחסית.