בית בד הוא מקום המכיל מערכות כלים להפקת שמן מזיתים. במהלך ההיסטוריה, מערכות אלה עברו שינויים ושיפורים רבים, כדי ליעל את כל שלבי הפקת השמן.  מפיקים בו שמן בשלושה שלבים: 1. פריכה וריסוק הזיתים, 2. כבישת הזיתים המרוסקים, שנאספו לתוך סלים (עקלים) בעזרת מכבש, 3. הפרדת שמן זית זך ממים ומשיירים אחרים.

השלב הראשון, היה ריסוק הזיתים בעזרת גלגל כבד עשוי אבן, שהסתובב בצורה אנכית וכתש את הזיתים בתוך מכתש אבן, בעל שפה מוגבהת. השלב השני, היה מילוי סלים קלועים עגולים (עקלים) בזיתים מרוסקים, סחיטת הנוזל הנקרא "מוהל" (בעזרת מכבש, קורה ובורג) והפרדתו מהחומר המוצק הנקרא "גפת" הנשאר בתוך הסלים. הגפת שימש בעבר (ומשמש עדיין) כחומר בעירה לבישול, לחימום וגם כמזון לבהמות. את תהליך הסחיטה עשו באמצעות מכבש, שהיה בנוי מקורת עץ ארוכה עם משקולות או בורג. השלב השלישי שבו הפרידו את השמן (20%) (שצף על פני המים), לקח יותר זמן, כי תהליך הציפה של כל השמן היה איטי.

מגדלים את מטעי הזיתים ללא השקיה (בעל) ותנובת הזיתים עולה בשנה אחת ויורדת בשנה השנייה (השנה 05 היבולים נמוכים והשמן יקר). זיתים ירוקים הנקטפים בזמן, מניבים שמן איכותי. אם משאירים אותם על העץ לאורך זמן, הם הופכים לזיתים שחורים המשמשים למאכל ולא לעשיית שמן.  

החקלאות העתיקה התבססה בעיקר על גידול דגניים (חיטה ושעורה), כרמים לתעשיית תירוש (יין), וזיתים ליצהר (שמן). התלמוד בבא מציעה, ק"ז, א', מצטט את רבי יוחנן שהיה מברך את עובדי האדמה כך: "ברוך אתה בשדה, שיהיו נכסיך משולשין: שליש בתבואה, שליש בזיתים ושליש בגפנים". שם מוזכרים המונחים "ים" שהיה בור איגום שאליו זרם המוהל (הנוזל לפני הפרדה), "ממל" שהיה מצע הכבישה והסחיטה של הזיתים המרוסקים שהיו בתוך הסלים וכן "עכירין" שהיו המשקולות של מכבש הקורה. אורכה של קורת העץ היה בדרך כלל, בין שישה לשמונה מטרים. במהלך השנים השתמשו בלחץ ישיר של בורג על הסלים כדי להוציא את המוהל, במקום המשקולות והקורה.

איך יודעים מתי הגיע זמן מסיק הזיתים?  בחודש אוקטובר בדרך כלל, מבשילים הזיתים. אולם אסור לקטוף אותם מוקדם מידי משום שאינם עסיסיים דים, או מאוחר מדי כי הם מקבלים כתמים ואינם ראויים להפקת שמן זית איכותי. הכפריים אומרים שצריך להוריד זית אחד מהעץ, ללחוץ אותו חזק בין האצבעות, אם הוא גמיש ונמעך ומוציא טיפות שמן אז הגיע זמן המסיק.  המונח "נקיפה" שימש בתקופת התלמוד כדי לציין את הקטיף, או את הורדת הזיתים מהעץ.

היום משתמשים באנרגיה חשמלית כדי לסובב את האבן העגולה הכבדה, המרסקת את הזיתים (במקום חמור שסובב אותה ). משתמשים גם במכבש הידראולי כדי לסחוט את השמן מהזיתים המרוסקים שבסלים ומשתמשים בצנטריפוגה, כדי להפריד את השמן הנקי מהמים ומהפסולת.