כוכב הלכת ונוס (נוגה) נקרא על שם אלת היופי והאהבה הרומית, מקבילתה של אפרודיטה היוונית שקדמה לה במיתולוגיה. מכנים את נוגה היהלום שבשמים בגלל האור הבוהק שלו והוא גם מכונה כוכב השחר וכוכב הערב. נוגה נע בין ארץ לבין השמש והוא ממוקם שני במרחקו מהשמש אחר מרקורי (כוכב חמה). הכוכב נוגה נחשב לתאום של כוכב ארץ, בגלל שהממדים שלהם כמעט זהים כגון, המסה, הצפיפות והנפח. קוטרו של נוגה הוא 12 אלף ק"מ שהם 95% מקוטרו של ארץ, וכן 80% מהמסה של ארץ. אפשר לראות אותו עם התגבר החשכה לאחר השקיעה, נמוך באופק, באותו הכיוון של שקיעת השמש.

ביום 8.11.05 שוגרה חללית אירופית בשם "ונוס אקספרס" שתגיע לנוגה בחודש אפריל 2006 ותחקור את הרכב האטמוספרה, הלחץ והטמפרטורות. עד כה נשלחו 20 חלליות לנוגה על ידי האמריקאים והרוסים מאז 1962 , אולם עדיין רב הנסתר על הנגלה והשאלות רבות עם מעט תשובות.  החללית הנוכחית תתמקד בחקר מבנה האטמוספרה בגבהים השונים, בתנועתה, ובאינטראקציה שלה עם פני הקרקע המוצקה של הכוכב. כמוכן יבדקו אם יש מולקולות של מים, חמצן, תרכובות גופרית ופעילות וולקנית. הפעם ינסו לצלם את פני הקרקע מבעד לכיסוי הכבד של העננים, בעזרת מצלמות מיוחדות.

החללית עושה דרך של 350 מיליון ק"מ מארץ עד נוגה במשך חמישה חודשים. היא תכנס למסלול אליפטי מסביב לנוגה כשהיא מתקרבת אליו עד למרחק של 250 ק"מ ומתרחקת עד 66 אלף ק"מ. לימוד האטמוספרה והמבנה של נוגה, חשובים לנו מאוד, כדי להבין את משמעות השינויים שחלו בו לאורך התקופות הגיאולוגיות ועלולים להתרחש גם בכדור הארץ.

ידוע שהלחץ האטמוספרי על פני נוגה מגיע ל90 אטמוספרות ששווים ללחץ המים באוקיינוסים בעומק של קילומטר אחד. החוקרים טוענים שארץ ונוגה היו מאוד דומים בעבר אולם אפקט החממה בנוגה גרם לעליית הטמפרטורה עד 480 מעלות צלזיוס. האטמוספרה מורכבת מ 96% פחמן דו חמצני, חנקן 3% , תרכובות גופרית, הליום וארגון 1% . 85% מהשטח של נוגה מכוסה בסלעים וולקניים, עם לבה שכיסתה את העמקים.

החוקרים טוענים שיש 1000 הרי געש בקוטר של 20 ק"מ, מיליון הרי געש בקוטר של אחד ק"מ, והר געש אחד שקוטרו 400 ק"מ וגובהו 1500 מטרים. אין שום הוכחות שהרי הגעש עדין פעילים. האטמוספרה העשירה בפחמן דו חמצני יוצרת אפקט החממה המאפשרת לקרני השמש לחדור ולחמם את פני השטח והאטמוספרה, אולם מונעת מהחום לברוח אל החלל. האטמוספרה הסמיכה שורפת את המטאוריטים הקטנים (העוברים דרכה), בגלל החיכוך הרב שנוצר ביניהם.

משום כך אין הרבה מכתשים קטנים על פני נוגה, אלא מספר מועט של מכתשים גדולים, הנוצרים ממטאוריטים גדולים המצליחים לשרוד את החיכוך, בחצותם את שכבות האטמוספרה. החלליות הרוסיות שהצליחו לנחות על פני נוגה החזיקו מעמד רק שעתיים ונמעכו בלחץ הרב של האטמוספרה. מכאן שהסיכויים למצוא חיים על פני כוכב נוגה קלושים ביותר בגלל החום הרב, הלחץ האטמוספרי העצום והעדר אור השמש בגלל העננים הדחוסים והגזים הרעילים.

השאלה הגדולה היא, מדוע ארץ התפתח לכוכב מלא חיים והתאום שלו התפתח לכוכב ללא חיים. למשל נוגה רחוק פי שניים מהשמש מהמרחק של מרקורי (כוכב חמה) מהשמש ובכל זאת נוגה חם הרבה יותר, בגלל אפקט החממה. על פני נוגה הרוח חלשה מאוד, אולם בגובה העננים מנשבות רוחות במהירות של 350 קמ"ש. החוקרים מאמינים שבעבר הרחוק היו מים על פני הכוכב, אולם המים התנדפו בחום הרב שנוצר. חלקו הפנימי של נוגה בנוי מברזל מותך ברדיוס של 3000 ק"מ , השכבה החיצונית העוטפת אותו מורכבת מסלעים מותכים ורק הקליפה החיצונית מוצקה.

אין לו שדה מגנטי בגלל שתנועתו מסביב לצירו, איטית ביותר ונמשכת 243 ימי ארץ (ארץ משלים סיבוב מסביב צירו ביממה אחת). נוגה  מסתובב מסביב לצירו בכיוון השעון, בזמן שיתר כוכבי הלכת נעים בניגוד לכיוון השעון. אם היינו נמצאים על פני נוגה היינו רואים את השמש זורחת במערב ושוקעת במזרח בניגוד ליתר כוכבי הלכת שבמערכת השמש שלנו. אפשר לומר ששני כוכבי הלכת הקרובים, נצרו אולי כתאומים, אולם התפתחותם הייתה שונה בתכלית.