בחול המועד של חג האביב קוראים את שיר השירים שבו יש תאור נפלא של חלקי ארץ ישראל על נופי הטבע שבהם כגון, שניר וחרמון, לבנון, הררי בתר, כרמל, מים רבים ונחלים, עמקים, שרון, כרמי עין גדי, ירושלים, ועד לאוהלי קדר והמדבר ("מי זאת עולה מן המדבר" (ח,ה).

יש תיאורים פסטורליים של בעלי חיים בשדה, עצים ופרחים, כרמים, נחלים, הרים סלעיים, רועים ושדות מרעה. ויש גם תיאורי אהבה נפלאים בין עלם רועה, ועלמה רועה, בשדות ובחוצות ירושלים. הוא מתאר אותה ואת יופייה בדימויים הלקוחים מעולמו של רועה שחי בטבע. "כשושנה בין החוחים כן רעייתי בין הבנות" (ב, ב). "שערך כעדר העיזים שגלשו מהר גלעד" ( ד, א ). "שינייך עדר הרחלים שעלו מן הרחצה  שכולן מתאימות ושכולה אין בהן" (ו, ו). "כפלח הרימון רקתך מבעד לצמתך" (ד, ג), "כמגדל דוד צווארך בנוי לתלפיות" (ד, ד), "זאת קומתך דמתה לתמר" (ז, ח). "מי זאת הנשקפה כמו שחר, יפה כלבנה ברה כחמה" (ו, י).

היא גם מתארת אותו בדימויים הלקוחים מעולמה של רועה שחיה בשדות המרעה, בכרמים ובטבע. " מראהו כלבנון בחור כארזים" (ה, ט"ו), "עיניו כיונים על אפיקי מים" (ה, י"ב), "ראשו כתם פז קווצותיו תלתלים שחורות כעורב" (ה, י"א), "לחיו כערוגת הבושם" (ה, י"ג). "דומה דודי לצבי או לעופר איילים" (ב, ט).

יש בשיר השירים תיאורים רבים של צמחים ובעלי חיים כגון: "אני חבצלת השרון שושנת העמקים" (ב, א), גפן, רימון, תאנה, אגוז "אל גינת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרימונים" (ו, י"א). "הניצנים נראו בארץ" (ב, י"ב). "הדודאים נתנו ריח" (ז, י"ד), "נרד וכרכום, קנה וקינמון, כל עצי לבונה, מור.. עם כל ראשי בשמים" (ד, י:ד). ברושים וארזים (א, י"ז)  תפוחים, פרי מגדים, ובשמים. גם בעלי חיים רבים מתוארים כאן:  "דמה לך לצבי או לעופר איילים" (ח, י"ד), עדר עזים, יונים "יונתי בחגווי הסלע" (ב,י"ד), אריות ונמרים " ממעונות אריות, מהררי נמרים" (ד, ח), שועלים (ב, ט"ו), סוסים, "לסוסתי ברכבי פרעה" (א. ט).

יש גם תיאור של עונות השנה על פי לוח הרועים בשדה, ומזג האוויר. בקיץ החם הרועים מחפשים מרעה וצל כדי שהעזים תוכלנה לרבוץ מתחת לעצים ("איכה תרעה, איכה תרביץ בצהרים" א, ז). הסתיו והחורף ( "כי הנה הסתיו עבר הגשם חלף הלך לו" ב, י), האביב ("הניצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע, וקול התור נשמע בארצנו"  ב, י"ב).

יש פרשנויות רבות למשמעות היצירה הנפלאה הזאת ודרכים רבות לבחון את פסוקיה ולהבין את כוונות הכותב. אולם התיאור הקצר שבחיבור זה, נכתב ממבטו של איש טבע הרואה את נופי הטבע של ארץ ישראל לאורך כל היצירה. גם הדיאלוג הרומנטי שבין העלם והעלמה, כולו מלא דימויים מעולם החי ומעולם הצומח. אמר רבי עקיבא: .."אין כל העולם כולו כדאי, כיום שניתן בו שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קודש, ושיר השירים קודש קודשים" ( מסכת ידים ג, ה ).